זה כבר כמה לילות
שהיא ואני משחקים "מסירות".
הכדור שלנו עשוי משפטים, פסקאות קצרות, שיר.
היא מוסרת ואני מתאבד על הכדור.
תופס חזק. בשתי הידיים, מצמיד לחזה.
מנסה לדייק את המסירה חזרה.
שלא יהיה לה קשה. רק שלא יפול לה, שתתפוס.
שתזרוק חזרה.
חושש שאולי לא תזרוק...
בגלל זה היא זו שצריכה למסור ראשונה. אלה החוקים.
אם לא תמסור אשאר עם ידיים בכיסים.
היא דואגת לי שאולי הכדור כבד לי.
הוא לא.
אני דואג לה באופן כללי.
;){kind=link}