עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  

שנות מדבר

02/06/2020 21:22
עובר אורח
29.11.2017

ומה עושים עם המטען הכבד הזה, המועקה, שאני נושא עמי בכל רגע ולכל מקום?
מה עושים עם החשמל הזה שמבקש לו הארקה?
עם החשמל שזורם בגוף ומדגדג בכריות האצבעות שמבקשות לגעת, שמבקשות לצייר קווי מתאר של אשה.
ומה עושים עם הריק הזה שלמולו הצורך לאהוב, הצורך להיות נאהב, הכי פשוט והכי טבעי שאפשר.
והשורות שלאה כתבה הן כמו תפילה לשנות המדבר האלה: "ופשוטים הדברים וחיים, ומותר בם לנגוע, ומותר, ומותר לאהוב".
האמנם?
29.11.2017

ומה עושים עם המטען הכבד הזה, המועקה, שאני נושא עמי בכל רגע ולכל מקום?
מה עושים עם החשמל הזה שמבקש לו הארקה?
עם החשמל שזורם בגוף ומדגדג בכריות האצבעות שמבקשות לגעת, שמבקשות לצייר קווי מתאר של אשה.
ומה עושים עם הריק הזה שלמולו הצורך לאהוב, הצורך להיות נאהב, הכי פשוט והכי טבעי שאפשר.
והשורות שלאה כתבה הן כמו תפילה לשנות המדבר האלה: "ופשוטים הדברים וחיים, ומותר בם לנגוע, ומותר, ומותר לאהוב".
האמנם?
כתיבת תגובה:
שמכם:

אימייל:

קישור:

תגובה: